פנחס יחזקאלי: כאוס – כשהכל מתערבב ואין שליטה…

תקציר: שנת 2023 היא שנת הכאוס של ישראל. עד חודש נובמבר תקופת המחאה, ששיבשה את מהלך החיים כמו גם את המערכות השילטוניות, ומה- 7 באוקטובר, ההתקפה הקטלנית של חמאס על ישראל, שגררה את ישראל בימיה הראשונים, לאבדן שליטה ביטחוני, פוליטי וחברתי. המאמר הזה מוקדש להבנת המושג כאוס (Chaos). זהו לכאורה מצב שבו הכל מעורבב. אין אבחנה בין דברים ואין לכל דבר את המקום שלו. זהו מצב של התהוות מגוון אפשרויות כה גדול, עד כי יכולה לגלוש אליו ולאבד שליטה. זהו סוג התנהגות של מערכת מורכבת, שהתנהגותה מתנהלת על פי תבנית, שאינה ידועה...

[בתמונה: הפלסטינים חוגגים ברחובות עזה ב- 7 באוקטובר 2023, עם רכבי צה"ל וחטופים ישראלים המוצגים לראווה. "התחוללה קריסה טוטאלית של המערכת הצבאית והאזרחית". במילים אחרות: המערכת הישראלית הידרדרה לכאוס... התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת בראשית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הקורונה והשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

"בכל כאוס יש קוסמוס. בכל אי סדר יש סדר נסתר" (קרל גוסטב יונג)

עודכן ב- 11 באוקטובר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

* * *

שנת 2023 היא שנת הכאוס של ישראל. עד חודש נובמבר תקופת המחאה, ששיבשה את מהלך החיים כמו גם את המערכות השלטוניות, ומה- 7 באוקטובר, ההתקפה הקטלנית של חמאס על ישראל, שגררה את ישראל בימיה הראשונים, לאבדן שליטה ביטחוני, פוליטי וחברתי. היטיב להגדיר זאת פרופ' יואב גלבר: "התחוללה קריסה טוטאלית של המערכת הצבאית והאזרחית"...

המאמר הזה מוקדש להבנת המושג כאוס (Chaos). זהו לכאורה מצב שבו הכל מעורבב. אין אבחנה בין דברים ואין לכל דבר את המקום שלו. זהו מצב של התהוות מגוון אפשרויות כה גדול, עד כי יכולה לגלוש אליו ולאבד שליטה. זהו סוג התנהגות של מערכת מורכבת, שהתנהגותה מתנהלת על פי תבנית, שאינה ידועה.

סדר הינו לכאורה ההיפך מכאוס. אולם, כאוס וסדר אינם בהכרח הפכים, שכן בכאוס ניתן למצוא מצבי סדר מסוימים.

איתמר אייכנר ב- YNET: "מדינה בכאוס": הקונסוליה בניו יורק התריעה על "פגיעה במותג ישראל" אחרי ביטול עילת הסבירות בכנסת, שיגר דובר הקונסוליה מכתב למטה משרד החוץ בירושלים שבו פירט את הנזקים שנגרמו בדעת הקהל האמריקנית. כך נראה הסיקור התקשורתי של ישראל בארה"ב השבוע

[למאמרו המלא של איתמר אייכנר ב- YNET, לחצו כאן]

כאוס ע"פ ג'ורדן פיטרסון

ג'ורדן פיטרסון, בספרו: "12 כללים לחיים: נוגדן לכאוס" (ראו תמונת כריכה למטה משמאל), עוסק בכאוס ובסדר כשלימות אחת גדולה, המאגדת בתוכה את הניגודים (מה שמכונה: שלימות ניגודית או שלימות הניגודים). [למאמר: 'תורת הכאוס: דפוסים של סדר נעלם…', לחצו כאן].

הוא מגדיר את הכאוס כך (פיטרסון, 2018, עמ 141-140):

כאוס הוא מרחב אי הידיעה. הוא הארץ הלא נודעת. כאוס הוא מה ששוכן לנצח ומעבר לכל הגבולות הפיזיים והרעיוניים, למעלה מכל האבחנות. הוא הנכרי, הזר, החבר הכנופיה האחרת, האוושה בין השיחים באישון לילה, המפלצת שמתחת למטה, הכעס הנסתר של אמך, מחלתו של ילדך.

כאוס היא הייאוש והאימה שאת חשה אל מול בגידה קשה. זה המקום שבו אתה נמצא כשהכל קורס; כשחלומותיך מתפוגגים, כשהקריירה שלך מתרסקת או כשנישואיך מגיעים אל קיצם. זהו השאול מהאגדות ומהמיתוסים, שבהם הדרקון - והזהב שעליו הוא שומר - חיים תמיד זה לצד זה.

כאוס הוא המקום שבו אנחנו נמצאים, כשאיננו יודעים איפה אנחנו. הוא מה שאנו עושים כשאין לנו מושג מה אנחנו עושים.

בקיצור, כאוס הוא כל הדברים וכל המצבים, שאיננו יודעים ואיננו מבינים.

כאוס הוא גם התוהו בבוהו בבראשית א', הפוטנציאל נטול הצורה, האפשרות ההיולית (חסרת הצורה), שהתקיימה בראשית כל הזמנים, שמתוכה ברא בדברו האל את הסדר.

זו אותה אפשרות, שמתוכה אנו - שנבראנו בצלמו - מזמנים אלינו את הרגעים החדשים, והמשתנים תמיד, של חיינו. וכאוס הוא גם חירות, חירות נוראה...". [למאמר: 'ג’ורדן פיטרסון על כאוס וסדר כשלמות אחת', לחצו כאן]

[תמונה: כריכת הספר: 12 כללים לחיים לג'ורדן פיטרסון, שראה אור בהוצאת סלע מאיר, שיבולת, ב- 2018. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

מעצם ההגדרה, כאוס יכול להיות סובייקטיבי, בעיני המתבונן. למשל, למשל, ציור מודרני של ג'קסון פולוק, הנראה לאחד מסודר להפליא ולאחר גיבוב של כתמים על הבד (בן דב, 2014):

[בתמונה: ציור של ג'קסון פולוק: מה אתם רואים פה, סדר או כאוס? הכל בעיני הצופה; לתמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Dale Cruse לאתר flickr]

חמישה מצבים תפיסתיים שארגונים יכולים "לנוע" ביניהם באופן דינאמי

כאוס הוא אחד מחמישה מצבים תפיסתיים שבהם יכול ארגון להימצא, על פי המודל של 'מערכות מורכבות בין סדר לכאוס': אם נדמה את הארגון כפועל במרחב התיאורטי-תפיסתי שבין סדר לכאוס, ניתן למנות באותו מרחב חמישה מצבים עיקריים שארגונים יכולים "לנוע" ביניהם באופן דינאמי (ראה בתרשים שלמטה). סדר הוא אחד מהם. האחרים הם:

[בכרזה: מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס. להרחבה בנושא, לחצו כאן. הכרזה: ייצור ידע]

אם נתאר מצב של קיפאון באמצעות הדימוי של 'דיקטטורה' וסדר כרפובליקה, מצב של כאוס הינו אנרכיה. קיים מחסור כרוני בקשרי היררכיה אפקטיביים. קשרי העבודה רבים מידי ושליטה על העובדים אינה קיימת.

ארגונים הגולשים לכאוס הם בדרך כלל כאלה המצויים בסביבה תחרותית מאוד. החופש הרב הניתן לעובדים יוצא משליטה. בנוסף, ההזדמנויות הרבות המאפיינות את השהייה בסף הכאוס יוצרת מצב של התחלות רבות ללא "רגל מסיימת". לכן, ארגון המצוי במצב של כאוס (או חלק מארגון המצוי במצב כזה) אינו נמצא במצב אג'ילי. מצבים כאלה מאפיינים ארגונים תחרותיים במצבי סף כאוס, וארגונים ביורוקרטיים וצבאיים, במצב של סדר.